נלחם במדבור: פתרונות אגרי-טק חדשניים לאופקים ירוקים יותר

פרדיגמה חדשה ומלאת תקווה מתהווה בחוזה של האנושות עם הארץ. שיתוף פעולה גלובלי לפריסת פתרונות מבוססי טכנולוגיה יכול לממש חזונות של נופים רבים ורב-שימושיים המועילים לכל החיים.

מה זה דס הסמכה
השלכות
כיצד טכנולוגיה וחקלאות יכולים להילחם במדבור
טכנולוגיה: לוויינים
Te כנוולוגיה: חיישנים
טכנולוגיה: קישוריות
פרויקטים שנלחמים במדבר

מה זה מדבור

ההתקדמות האינסופית של אדמה עקרה. המדבור מתייחס לתהליך שבאמצעותו אדמה יצרנית בעבר הופכת למדבר עקר בשל שילוב של גורמים טבעיים ואנושיים. שינויי אקלים כמו בצורת ופעילויות אנושיות כמו כריתת יערות, חקלאות אינטנסיבית ורעיית יתר מרחיקים את הקרקע העליונה הפורייה.

נוצרת לולאת משוב כאשר אובדן צמחייה מפחית את חדירת הגשמים, ומחמיר את מחסור הלחות. הצמחים שנותרו נאבקים לשמור על דריסת רגל מסוכנת. ללא התערבות, מערכות אקולוגיות יפות הופכות לשממה עגומה נטולת חומרים מזינים מעניקי חיים.

למעלה ממיליארד דונם של אדמה ברחבי העולם מושפלים כיום. בכל שנה מעל 12 מיליון הקטרים נוספים נעשים עקרים. המדבור מגביר את שינויי האקלים באמצעות פליטת פחמן ומתאן גם תוך החרפת מחסור במים, הצפות, קריסת המגוון הביולוגי וסכסוכים קהילתיים.

השלכות מדורגות של האצת המדבור

המדבור הבורח גורם למשברים מדורגים במערכות אקולוגיות, פוליטיות וסוציואקונומיות. שינויי האקלים מואצים בעוד החוסן פוחת בדיוק כאשר יש צורך הנואש ביותר ביכולת הפחתה.

השפלת הקרקע מגבירה את התחרות על משאבי טבע מדוללים כמו מים, מגבירה את חוסר הביטחון התזונתי ומגבירה סכסוכים בעקירה. עד 2045, על פי ההערכות, כ-135 מיליון פליטי אקלים ייסחפו בזמן שמדבריות מתרחבים בולעים אזורים ראויים למגורים.

מכונות שיקום אינן יכולות לתקן לבד את הכאוס המורכב שהוליד המדבר. רמדי דורשת שינוי מהותי לעבר שימור, שיתוף פעולה וחשיבה ארוכת טווח בענייני ניהול קרקעות. עם זאת, טכנולוגיה יכולה להעצים קהילות לבצע את המטמורפוזה הקשה הזו.

תקציר: דרכים שבהן חקלאות וטכנולוגיה יכולים להילחם במדבור

אימוץ שיטות בר קיימא: מחזור יבולים, ללא עיבוד, חקלאות יערות, חקלאות אורגנית כדי לשקם את בריאות הקרקע
נצל טכנולוגיית דיוק כמו הדמיה לוויינית, חיישנים, AI כדי לייעל את השימוש במים/חומרי מזון
הטמעת מערכות חיישני לחות כדי לאפשר השקיה יעילה מבוססת צורך
לפתח גידולי GMO עמידים לחום/יבצורת תוך הקפדה על איזון אקולוגי
החל טכניקות התחדשות כדי לחדש את המגוון הביולוגי והפוריות של הקרקע באופן אורגני
שלבו חוכמת ניהול קרקעות מקומית עם מדע/טכנולוגיה מודרניים
צור מדיניות תומכת והשקעות כדי להגדיל את היקף החקלאות בת-קיימא
בניית רשתות שיתוף פעולה גלובליות כדי להאיץ את העברת הטכנולוגיה והאימוץ

לוויינים: "העיניים בשמיים" עוקב אחר בריאות היבשה

לווייני תצפית כדור הארץ עוקבים אחר אינדיקטורים סביבתיים כמו הרכב הקרקע, רמות הלחות ובריאות הצמח בקנה מידה ובמהירות חסרי תקדים. מדדי הצמחייה חושפים דפוסי בצורת כדי למקד במדויק את אספקת המים. מפות מתאן חושפות מקורות פליטות בלתי נראים כדי לעצור. קרא עוד על מיפוי ותמונות NDVI.

פרויקט בקרת המדבר Ningxia סין: תמונת לוויין של Planet Labs

סוכנויות ציבוריות כמו נאס"א ו-ESA הופכות את הזרמים הרציפים של נתוני ניתוח גיאו-מרחביים לזמינים באופן חופשי לקבוצות שימור. בינתיים, לוויינים פרטיים כמו Planet Labs מייצרים הזנות חזותיות HD נוספות בזמן אמת. מודלים של בינה מלאכותית משלבים את המקורות המגוונים הללו לתובנות שטח ניתנות לפעולה.

בטנזניה, ניתוח לוויינים מנחה שיקום של 65,000 דונם של שטחי עשב מושפלים. באיחוד האירופי, תמונות Sentinel-2 עוקבות אחר יבולים פורחים כדי לצפות קוצים ביבול ולמנוע בזבוז מזון. נכסי חלל מובילים ניהול קרקע בקנה מידה פלנטרי חוצה גבולות.

חיישנים מאפשרים שליטה היפר-לוקאלית על אדמה ומים

חיישני לחות המשולבים באסדות השקיה בטפטוף מבוקרות בצורה חכמה מעבירים נפחי מים מדויקים ישירות לאזורי שורשי היבול ללא הפסד לאידוי או נגר. ברחבי המזרח התיכון, מדבריות ספוגים הופכים למטעים וגינות ירק תוך שימוש בטכניקת מיקרו השקיה מדויקת זו בניתוח.

התמונה למטה מציגה אזורי מדבר אזוריים:

חישה מרחוק ברחבי העולם. "השימוש בחישה מרחוק ללימודי מדבר"

מערכי חיישנים תת קרקעיים מנטרים את כימיה הקרקע ומשדרים נתונים לענן. אלגוריתמי AI סוקרים פרופילים של מאקרו-נוטריינטים כמו חנקן וזרחן כדי להמליץ על תערובות דשנים אורגניות אופטימליות. סטארט-אפים אגריטק הודיים מספקים לחקלאים במשק קטן ערכות בדיקת קרקע מפושטות ליישום חקלאות מדויקת זו.

קישוריות IoT מעצימה שיתוף פעולה מבוזר על ידי קישור משאבי מים חוצי גבולות במחלוקת ללוחות מחוונים משותפים לניתוח ענן. שוויץ מסייעת לחקלאים איטלקיים באופטימיזציה של הקצאת אגם לוגאנו. ארה"ב ומקסיקו מתואמות את השימוש בנהר הקולורדו.

העצמת קהילות עם קישוריות וחלופות

מלמטה למעלה, תנועות שימור בהובלת הקהילה מעצימות את ההשפעה באופן אקספוננציאלי כשהן מתוגברות על ידי תשתית תקשורת גלובלית, משאבים טכניים וזרמי הכנסה חלופיים. שיקום אקולוגי משתלב בהקלת עוני והפחתת סכסוכים.

טלפונים ניידים מחברים בין חקלאים ילידים למדענים. מידע בריאותי מגן על משפחות תוך שהוא מאפשר המשכיות בחינוך. רשתות קילוואט סולאריות במחירים סבירים ממריצות יזמות בכפר. התורם מעניק ייצור ניסוי של גידולים משניים עמידים לבצורת כמו קינואה, אמרנט, סורגום.

תעודות קורס חקלאות אורגנית מקוונות מאפשרות מחירים גבוהים יותר בשווקים עירוניים. קואופרטיבים של דבשים משווקים בחו"ל דבש נדיר באמצעות פלטפורמות מסחר אלקטרוני. כלים דיגיטליים מרחיבים את האפשרויות, ומעצבים מחדש את הפרנסה סביב קיימות כדי לרפא הן קהילות והן מערכות אקולוגיות באופן סימביוטי.

פרויקטים ויוזמות הנלחמים במדבור

החומה הירוקה הגדולה: פרויקט GGW הוא יוזמה שאפתנית ומשנה שמטרתה להילחם בהשפעות של שינויי אקלים ומדבור באפריקה. הושק על ידי האיחוד האפריקאי, הוא כרוך ביצירת פסיפס של נופים ירוקים ופרודוקטיביים ברחבי צפון אפריקה, הסאהל וקרן אפריקה. הפרויקט שואף לשקם 100 מיליון הקטרים של קרקע שהושחתה כיום, לספוג 250 מיליון טון פחמן וליצור 10 מיליון מקומות עבודה ירוקים עד 2030. מאמץ רחב היקף זה מתמקד בניהול קרקע בר-קיימא, שיטות יערות חקלאות ושיקום בקנה מידה גדול לשיפור ביטחון תזונתי, יצירת מקומות עבודה ובניית חוסן מפני שינויי אקלים עבור מיליוני אנשים. על ידי שילוב קהילות מקומיות ומינוף הכוח הקולקטיבי של המדינות המשתתפות וארגונים בינלאומיים, החומה הירוקה הגדולה היא דוגמה נוצצת לאופן שבו שיקום סביבתי ופיתוח כלכלי יכולים ללכת יד ביד. לסקירה מפורטת של יוזמת הכותל הירוק הגדול, תוכל לגשת למסמך המלא מארגון המזון והחקלאות של האו"ם: קרא כאן.
טרנספורמציה חקלאית במדבר: בראשותו של פרופסור יי ג'יג'יאן, פרויקט זה מתמקד בהפיכת מדבר עקר לאדמות פרודוקטיביות וחקלאות באמצעות טכניקה הנקראת "לכלוך מדברי". שיטה זו כוללת ערבוב של משחה על בסיס מים עם חול, הפיכתה לחומר דמוי אדמה בעל יכולת שמירה על מים ודשן. כבר היום, הטכניקה הזו הסבה 1,130 דונם לאדמות עיבוד, ושיפרה משמעותית את תפוקת היבול בסין. הרחבה נוספת של פרויקט זה מתוכננת לאזורים יבשים אחרים. קרא על הפרויקט הזה.
פרויקט שיתוף הפעולה של FAO ויפן: פרויקט זה, בגיבוי ממשלת יפן, נועד להילחם בכריתת יערות ולקדם חקלאות בת קיימא וניהול יערות. זה כרוך בפיתוח מסגרות אנליטיות וערכות כלים להערכת האפקטיביות של צעדי מדיניות נגד כריתת יערות, טיפוח שרשראות אספקה חקלאיות חיוביות ליער ושיתוף ידע באמצעות קורסי למידה אלקטרונית וסדנאות ייעוץ אזוריות. הפרויקט שם דגש על מסגרות מדיניות, כלים אנליטיים וערכת כלים לרשתות אספקה ללא כריתת יערות. קרא על הפרויקט הזה.
פעולה נגד המדבור: יוזמה זו היא חלק מתוכנית שיקום החומה הירוקה הגדולה של אפריקה, המתמקדת בשיקום בקנה מידה גדול עבור חקלאות בקנה מידה קטן ברחבי צפון אפריקה, הסאהל ודרום אפריקה. היא מסייעת למדינות כמו בורקינה פאסו, אריתריאה, אתיופיה, גמביה, מאלי, מאוריטניה, ניז'ר, ניגריה, סנגל וסודאן בניהול בר-קיימא ושיקום יערות היבשים והשטחים שלהן. מרכיבי המפתח כוללים שיקום קרקע, מוצרי יער שאינם מעץ, פיתוח קיבולת, ניטור והערכה, שיתוף מידע ושיתוף פעולה דרום-דרום. קרא עוד על הפרויקט.
פרויקט Juncao: פרויקט זה, חלק מיוזמת קרן הנאמנות לשלום ופיתוח סין-או"ם, משתמש בטכנולוגיה חדשנית כדי להילחם במדבור, לפתח דלק ביולוגי ולשפר את מצב הבריאות. הפרויקט הוא דוגמה טובה לשיתוף פעולה מדרום לדרום והוא אומץ על ידי מדינות כמו דרום אפריקה. קרא על הפרויקט הזה.
חידושים בחקלאות המדבר והיבשות מאת FAO: יוזמה זו כוללת טכנולוגיות ושיטות שונות לשיקום אדמות מושפלות וגידול מזון במדבר. הוא מקיף את החומה הירוקה הגדולה לסהרה ואת יוזמת הסאהל, שהיא מאמץ שיתופי הכולל יותר מ-20 מדינות אפריקאיות. זה כולל גם את תוכנית ההתחדשות הטבעית בניהול חקלאי (FMNR) ואת פרויקט יער סהרה, המשתמש במשאבים טבעיים כמו מים מלוחים ושמש כדי לייצר מזון באקלים צחיח. קרא עוד.